Psa'him
Daf 2b
2b מַרְתֵּף שֶׁלְיַיִן צָרִיךְ בְּדִיקָה. מַרְתֵּף שֶׁלְשֶׁמֶן אֵינוֹ צָרִיךְ בְּדִיקָה. מַה בֵין יַיִן וּמַה בֵין שֶׁמֶן. יַיִן אֵין לוֹ קֶבַע. שֶׁמֶן יֵשׁ לוֹ קֶבַע. אוֹצַר בֵּין שֶׁלְיַיִן בֵּין שֶׁלְשֶׁמֶן אֵינוֹ צָרִיךְ בְּדִיקָה. אֵיזֶהוּ מַרְתֵּף. כָּל שֶׁנָּתוּן עִם הַלֶּחֶם בֶּחָצֵר. יֵשׁ מַרְתֵּף שֶׁהוּא כְאוֹצָר וְאוֹצָר שֶׁהוּא כְמַרְתֵּף. מַרְתֵּף שֶׁהוּא בוֹשׁ לוֹכַל בְּתוֹכוֹ הֲרֵי הוּא כְאוֹצָר. וְאוֹצָר שֶׁאֵינוֹ בוֹשׁ לוֹכַל בְּתוֹכוֹ הֲרֵי הוּא כְמַרְתֵּף. יֵשׁ חָצֵר שֶׁהוּא כְמָבוֹי וּמָבוֹי שֶׁהוּא כְחָצֵר. חָצֵר שֶׁהָרַבִּים בּוֹקְעִין בְּתוֹכָהּ הֲרֵי הוּא כְמָבוֹי. וּמָבוֹי שֶׁאֵין הָרַבִּים בּוֹקְעִין בְּתוֹכוֹ הֲרֵי הוּא כְחָצֵר. וְחָשׁ לוֹמַר. שֶׁמָּא הַבְּהֵמִים מַכְנִיסִין לְתוֹכוֹ חָמֵץ. אֵין דֶּרֶךְ הַבְּהֵמִים לִהְיוֹת מַכְנִיסִין לְתוֹכוֹ חָמֵץ אֶלָּא מִינֵי מְתִיקָה. שֶׁהֵן בוֹדְקִין הַיַּיִן יָפֶה.
Traduction
– La cave au vin a besoin d’être examinée, non celle qui contient l’huile. A quoi tient cette différence? Pour le vin, on ne sait pas toujours d’avance quelle quantité est nécessaire au repas, et il arrivera au servant d’y entrer pendant le repas, ayant du pain à la main, tandis qu’il n’en sera pas de même pour l’huile, dont la quantité nécessaire est connue d’avance. Un réservoir, soit de vin, soit d’huile, n’a pas besoin d’être examiné. On appelle cave ordinaire (p. ex. dans la Mishna) celle qui aboutit à la cour, comme la huche au pain (par suite du voisinage, il peut arriver d’y porter du pain). Telle cave pourra être sujette aux règles du réservoir, et tel réservoir sera susceptible de l’application des règles de la cave: ainsi, lorsqu’on aurait honte de manger dans une telle cave (qu’il n’y a pas lieu de supposer la présence d’un reste de pain), elle sera sujette à la règle du réservoir et dispensée de l’examen. Lorsqu’au contraire on n’a pas honte de manger dans le réservoir et qu’une parcelle de pain a pu y rester, il subit les lois de la cave et devra être examiné. Telle cour sera considérée comme une ruelle (10)Passage trop fréquenté pour s'y attabler. V. Jér., (Ketubot 7, 7) ( 31b, fin)., avec dispense d’examen, et telle ruelle pourra être envisagée comme une cour: si dans une cour il y a beaucoup de passants (qui empêche d’y manger), elle sera comme une ruelle et dispensée de l’examen: une ruelle, au contraire, où il n’y a guère de passants, pourra servir parfois au repas et sera soumise, par conséquent, à l’examen. -N’y a-t-il pas à craindre que les conducteurs d’animaux (11)''Ils achètent du vin en gros pour le revendre en détail; et, avant de la goûter, ils mangent un peu.'' passant par l’un de ces deux emplacements n’y apportent du levain? -Non, ce n’est pas leur usage de manger du pain avant de goûter le vin, mais des fruits sucrés (dattes ou figues), pour se rendre ensuite d’autant mieux compte du goût qu’a le vin.
Pnei Moshe non traduit
מרתף של יין צריך בדיקה. כדתנן במתניתין וכדמפרש ואזיל מפני שדרך להסתפק מהמרתף על שלחנו ויין אין לו קבע שאין קבע לשתיה שלפעמים שותה יין בסעודה זו יותר ממה שהוא רגיל וכשכלה היין על השלחן הולך השמש להביא יין מן המרתף ופעמים שפתו בידו אבל שמן שהוא לאכילה יש לו קבע ויודע השמש כמה שמן צריך להסעודה ומכין הכל מקודם הסעודה:
אוצר. שיש בו הרבה ומן האוצר מביאין להמרתף ואין הדרך להסתפק על שלחנו מן האוצר לפיכך בין של יין בין של שמן א''צ בדיקה כדתנינן בתוספתא דלעיל:
איזהו מרתף. סתם מרתף דמתני' מפרש:
כל שנתון עם הלחם בחצר. כלומר שאין מקפידין לתת שם לחם א''נ שהוא סמוך למקום הלחם הנתון בחצר שלפעמים נוטל הלחם ממקום הסמוך ומביאו להמרתף:
יש מרתף שהוא כאוצר. שיש לו דין אוצר ויש אוצר שיש לו דין מרתף כדמפרש ואזיל דכל שהוא בוש לאכול בתוכו כגון שמעבר לרבים לפניו ואין חשש שמא הכניס חמץ לתוכו הרי הוא כסתם אוצר וא''צ בדיקה ואוצר שאינו בוש לאכיל בתוכו הרי הוא כסתם מרתף וצריך בדיקה:
יש חצר שהוא כמבוי. סתם מבוי רבים בוקעים בו ואדם בוש לאכול בתוכו וחצר שרבים בוקעים בתוכה יש לה דין מבוי ומבוי שאין רבי בוקעים בתוכו הרי היא כסתם חצר וצריך בדיקה:
וחש לומר שמא הבהמים מכניסין לתוכו חמץ. אסתם מבוי שהרבים בוקעין בתוכו פריך דקאמרת א''צ בדיקה מפני שאין מדרך לאכול בתוכו ואמאי והא איכא למיחש שמא החמרים אחר הבהמות שנכנסין לתוכו לטעון המשאות של יין שטוענין על הבהמות והן הכניסו את החמץ בתוכו דסתמן של אלו הבהמים אינן בושין לאכול בכל מקום:
ומשני אין דרכן להכניס חמץ לשם אלא מיני מתיקה מביאין עמהן לאכול ולטעום את היין אח''כ מפני שמיני מתיקה בודקין את היין אם הוא יפה ואותן מיני מתיקה אין בהן חמץ כגון פירות מתוקין וכיוצא בהן:
הַיּוֹצֵא לְפָרֵשׂ קוֹדֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם אֵינוֹ צָרִיךְ לִבְדוֹק. בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים צָרִיךְ לִבְדוֹק. הָדָא דְתֵימַר בְּשֶׁיֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ לַחֲזוֹר. אֲבָל אֵין בְּדַעְתּוֹ לַחֲזוֹר אֲפִילוּ קוֹדֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם צָרִיךְ לִבְדוֹק. וּבְסָפֵק. אֲבָל בְּוַדַּאי אֲפִילוּ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה. אָמַר רִבִּי בָּא. וַאֲפִילוּ יֵשׁ בְּדַעְתּוֹ לַחֲזוֹר צָרִיךְ לִבְדוֹק. שֶׁמָּא ייִמָּלֵךְ וְלֹא יַחֲזוֹר.
Traduction
Celui qui part en voyage maritime au moins 30 jours avant Pâques n’a pas besoin d’examiner sa maison au sujet du levain; mais si c’est dans le courant du mois qui précède la fête, l’examen est exigible. La dispense n’a lieu toutefois que s’il a l’intention de revenir avant Pâques; mais, au cas contraire, fut-ce plus d’un mois avant Pâques, il faut procéder à l’examen avant le départ. De plus, il s’agit du cas où il y a doute sur la présence du levain; mais, en cas de certitude, il faut l’enlever au préalable, le départ eut-il dès le commencement de l’année. Selon R. Aba, même lorsqu’on a l’intention de revenir avant Pâques, il faut examiner la maison d’abord, de crainte que plus tard on change d’avis et l’on ne revienne pas dans sa maison.
Pnei Moshe non traduit
היוצא לפרש. תוספתא היא בפ''ק היוצאין בשיירה והמפרשין בספינה לפני ל' יום א''צ לבדוק:
הדא דתימר. דוקא:
בשיש בדעתו לחזור. מיד ולא יתעכב עד קודם הפסח:
אבל אין בדעתו לחזור. מיד חיישינן שמא לא יחזור עד ערב פסח בין השמשות ולא יכול לקיים מצות ביעור חמץ אפילו יוצא קודם ל' יום צריך לבדוק ולבער:
ובספק. הא דאמרינן בשאין דעתו לחזור אפי' לפני ל' יום צריך לבדוק לאו שבודאי לא יחזור אלא ספק הוא ואינו מחליט בדעתו לחזור מיד קאמר אבל בודאי שמחליט בדעתו שלא לחזור עד קודם הפסח אפי' יוצא מר''ה צריך הוא לבדוק:
ר' בא. פליג שאפי' יש בדעתו לחזור צריך הוא לבדוק שמא ימלך ולא יחזור:
הַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל בִּיעוּר חָמֵץ. אֲפִילוּ נָשִׁים אֲפִילוּ עֲבָדִים. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָה. לֵית כָּאן אֲפִילוּ נָשִׁים. נָשִׁים עַצְמָן הֵן נֶאֱמָנוֹת. מִפְּנֵי שֶׁהֵן עֲצֵילוֹת וְהֵן בּוֹדְקוֹת כָּל שֶׁהוּא כָּל שֶׁהוּא. כּוּתִים כָּל זְמַן שֶׁעוֹשִׂין מַצָּתָן עִם יִשְׂרָאֵל נֶאֱמָנִין הֵן עַל בִּיעוּר חָמֵץ. אִם אֵינָן עוֹשִׂין מַצָּתָן עִם יִשְׂרָאֵל אֵינָן נֶאֱמָנִים עַל בִּיעוּר חָמֵץ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. הָדָא דְתֵימַר בַּבָּתִּים. אֲבָל בַּחֲצֵירוֹת חֲשׁוּדִין הֵן. דְּאִינּוּן דָּֽרְשִׁין לֹ֥א יִמָּצֵא֭ בְּבָֽתֵּיכֶ֑ם. לֹא בַחֲצֵירוֹתֵיכֶם.
Traduction
On ajoute foi à tous ceux qui affirment avoir examiné la maison, même aux femmes et aux esclaves. R. Jérémie, au nom de R. Zeira, propose de rayer les femmes de cette règle, n’admettant pas qu’elles soient dignes de fois, parce qu’elles sont peu actives, et leur examen est superficiel. Aussi longtemps que les Cuthéens (Samaritains) préparent leurs azymes en même temps que les Israélites, ils sont dignes de foi pour l’examen; mais s’ils ne les préparent pas en même temps, on ne le croit plus. Toutefois, ajoute R. Yossa, cette confiance leur est seulement accordée à l’égard des maisons, et on les soupçonne de ne pas examiner les cours; car ils interprètent littéralement le précepte biblique (Ex 12, 19) qu’il ne soit trouvé de levain dans vos maisons, à l’exclusion des cours. –
Pnei Moshe non traduit
לית כאן אפילו נשים סמי מכאן נשים נשים עצמן אין נאמנות כצ''ל. כלומר כל עצמן אינן נאמנות בדבר זה שהיא טירחא כדמפרש ואזיל מפני שהן עצלניות והן בודקות כל שהוא כל שהוא ולא כל הצורך:
מצתן עם ישראל. כלומר שרואין שנזהרין הן מכל מיני חימוץ בעשיית מצה אז נאמנין הן על ביעור חמץ:
הדא דתימר. שנאמנים על ביעור חמץ דוקא בבתים אבל בחצירות הצריכות בדיקה חשודין הן לפי שהן דורשין לא ימצא בבתיכם כתיב אבל לא בחצירותיכם:
תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. כָּל מִצְוָה שֶׁהַכּוּתִים נוֹהֲגִין בָּהּ הֵם מְדַקְדְּקִין בָּהּ יֹתֵיר מִיִּשְׂרָאֵל. אֲמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן. הָדָא דְתֵימַר בָּרִאשׁוֹנָה שֶׁהָיוּ מְשׁוּקָעִין בְּכוּפְרְנֵיהֶן. אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁאֵין לָהֶן לֹא מִצְוָה וְלֹא שְׁיֵרֵי מִצְוָה חֲשׁוּדִין הֵן וּמְקוּלְקָלִין הֵן.
Traduction
On a enseigné (12)''Tossefta à ce, ch. 2; B. Hollin, 4a (renvoi omis par M. Neubauer, Géogr. P; 165).'' que R. Simon b. Gamliel dit: toute pratique religieuse observée par les Cuthéens est suivie avec plus de minutie que par les Israélites proprement dits. Ce n’est vrai toutefois, ajoute R. Simon, qu’en principe, lorsqu’ils étaient plongés dans leurs villages et n’avaient pas eu de contact avec leurs voisins; mais depuis lors, ils ne suivent plus les prescriptions religieuses; ils n’en conservent plus de restes, et vu leur état corrompu, ils sont sujets au soupçon pour l’examen pascal.
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא פ''ב:
הדא דתימר בראשונה שהיו משוקעין בכופרניהון כלו' בדברים שהיו כופרין בדרש חכמים היו משוקעין בהן ומה שהחזיקו החזיקו והיו מדקדקין בהן הרבה אבל עכשיו שאין להם כלום ממצות חשודין הן לגמרי ומקולקלין הן והרי הן כנכרים לכל דבריהם. שואלין בהלכות פסח בפסח כל א' וא' בביתו אבל בבית וועד שמתקבצין הרבה בבהמ''ד ללמוד שואלין קודם לל' יום:
שׁוֹאֲלִין בְּהִילְכוֹת הַפֶּסַח בְּפֶסַח. הִילְכוֹת עֲצֶרֶת בָּעֲצֶרֶת. הִילְכוֹת חַג בְּחַג. בְּבֵית ווַעַד שׁוֹאֲלִין קוֹדֶם לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. שְׁתֵּי שָׁבוּעוֹת. אַתְייָא דְרִבִּי יוֹחָנָן כְּרַבָּנִין. וְדַחֲבֵרַייָא כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. שֶׁכֵּן מֹשֶׁה עוֹמֵד בַּפֶּסַח רִאשׁוֹן וְאוֹמֵר לָהֶן הִילְכוֹת הַפֶּסַח הַשֵּׁינִי. וְדַחֲבֵרַייָא כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. שֶׁכֵּן מֹשֶׁה עוֹמֵד בַּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ וְאוֹמֵר לָהֶם הִילְכוֹת הַפֶּסַח.
Traduction
– Dans les réunions scolaires, ou salles d’études, on s’occupera des questions pascales pendant la fête de Pâques, comme à Pentecôte ou aux Tabernacles on traitera du sujet respectif de ces fêtes. Pendant le mois qui précède la fête, on donnera la priorité aux questions de ce genre; selon R. Simon b. Gamliel, ce sera seulement pendant les deux samedis précédents. C’est conformément au premier avis (anonyme) que s’exprime plus loin R. Yohanan, et les autres compagnons adoptent l’avis précité de R. Simon b. Gamliel. Ainsi, R. Yohanan, les sages (le préopinant) parlent d’un mois d’intervalle, de même que le législateur Moïse, au moment de la fête de Pâques, enseignait aux Israélites ce qu’ils auraient à faire lors de la 2e Pâques (le cas échéant), le 14 Iyar. Les autres compagnons justifient l’avis de R. Simon b. Gamliel, en disant que Moïse, au commencement du mois de Nissan, enseigna les règles de la Pâques (2 semaines seulement d’avance).
Pnei Moshe non traduit
אתיא דר' יוחנן. דלקמן דמפרש טעמייהו דרבנן:
Psa'him
Daf 3a
משנה: אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא גֵרְרָה חוּלְדָּה מִבַּיִת לְבַיִת וּמִמָּקוֹם לְמָקוֹם אִם כֵּן מֵחָצֵר לְחָצֵר וּמֵעִיר לְעִיר אֵין לַדָּבָר סוֹף׃
Traduction
On ne craint pas que (pendant l’examen d’un côté), une taupe traîne un fragment de pain d’une chambre à l’autre, ou d’une place à l’autre; sans quoi, cette crainte n’aurait pas de fin, et l’on craindrait qu’elle le déplace d’une cour à l’autre, ou même d’une ville à l’autre.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין חוששין. כשבדק זוית הבית זו ובא לבדוק זוית זו אינו חושש שמא בתוך שבא לבדוק זוית האחרת גיררה חולדה ילמקום הבדוק ויהא צריך לחזור ולבדוק שא''כ שבאת לחוש לכך הרי גם מחצר לחצר יש לומר כך אני בדקתי קודם לחברי ולאחר בדיקתי הביאה חולדה חמץ מחצר חבירי לחצירי וכן מעיר לעיר והרי אין לדבר סוף:
כְּמָה אָֽמְרוּ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת בַּמַּרְתֵּף וכו'. רַב חוּנָה בְשֵׁם רַב. 3a קוֹלְפוֹ כְמִין גַּם. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא. קוֹלְפוֹ כְמִין שְׁנֵי גַּמִּין. הָיָה נָתוּן בְּאֶמְצַע הַבַּיִת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב חוּנָא מַפְשִׁיטוֹ חָלוּק אֶחָד. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּבַר קַפָּרָא מַפְשִׁיטוֹ שְׂנֵי חֲלָקוֹת. הָיָה עָשׂוּי מַדְרֵיגוֹת מַדְרֵיגוֹת. קוֹלְפוֹ גַּמִּים גַּמִּים. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם חִזְקִיָּה. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שׁוּרָה הַחִיצוֹנָה הִיא הָעֶלְיוֹנָה הָרוֹאָה אֶת הַפֶּתַח וְאֶת הַקּוֹרָה. שֶׁלּפְנִים מִמֶּנָּה. תַּנֵּי. שֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנָּה. הֲווֹן בָּעֵי מֵימַר. מָאן דְּאָמַר. שֶׁלּפְנִים הִימֶּינָּה. כָּל שֶׁכֵּן שֶׁלְּמַטָּה הִימֶּינָּה. מָאן דָּמַר. שֶׁלְּמַטָּה הִימֶּינָּה. הָא לִפְנִים הִימֶּינָּה לֹא. נִשְׁתַּמֵּשׁ בַּחֲצִי שׁוּרָה. פְּשִׁיטָה. אוֹתָהּ שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ יֵשׁ לָהּ שֶׁלּפְנִים מִמֶּנָּה וְשֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנָּה. אוֹתָהּ שֶׁלֹּא נִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ יֵשׁ לָהּ שֶׁלּפְנִים מִמֶּנָּה וְשֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנָּה. הָדָא דְתֵימַר. בִּמְחוֹלְלוֹת. אֲבָל בָּאֲפוּצוֹת מַעֲבִיר עֲלֵיהֶן אֶת [הַנֵּר וְדַיוֹ.] הָדָא אָֽמְרָה שֶׁחָשׁוּ לִנְפִילָה. אָמַר רִבִּי פִינְחָס דָּיָפוֹ. אֲנִי אוֹמֵר. בְּשָׁעָה שֶׁסִּידְרָן הִכְנִיס שָׁם חָמֵץ.
Traduction
on examinera deux rangées de la cave'', est-il dit. Selon R. Houna au nom de Rav, on examine une ligne verticale et une autre horizontale, formant ensemble un G; selon b. Kappara, il faut examiner deux lignes de ce genre. Si les tonneaux sont rangés au milieu de la pièce (de façon que l’accès est facile de toutes parts), il faut, selon R. Houna, étendre pour ainsi dire une toile au-dessus, en examinant une rangée de chaque côté et celle d’au-dessus; selon Bar-Kappara, il faut procéder au double; si les tonneaux sont rangés par degrés (en diminuant jusqu'en haut), il faudra examiner chaque degré par ligne horizontale et verticale en forme de G. R. Jacob b. Aha dit, au nom de Hiskia, ou Simon b. Aba au nom de R. Yohanan: on entend par rangée extérieure celle du sommet qui forme l’angle entre la porte d’entrée et la rangée supérieure parallèle au plafond. On a enseigné que la seconde rangée comprend celle qui est immédiatement au-dessous. Les rabbins avaient supposé que si l’on est d’avis d’examiner la rangée sise plus à l’intérieur, c’est à plus forte raison exigible pour celle qui est au-dessous; mais si l’on doit seulement examiner celle d’au-dessous, la rangée sise plus à l’intérieur n’est pas soumise à l’examen (étant moins sujette à l’apport du pain). Lorsqu’il est arrivé que l’on a touché à une demi-rangée, il est évident qu’il faut alors examiner aussi celle qui est sise plus à l’intérieur et celle d’au-dessous; mais quelle est la règle pour la demi-rangée à laquelle on n’a pas touché? (Faudra-t-il, comme pour la première moitié, examiner aussi en avant et au-dessous, ou non? Question non résolue). – Il est question ici de tonneaux entre lesquels il y a des intervalles vides; mais s’ils se touchent, il suffit d’y passer la lumière (sans les déplacer). Cela prouve que l’on craint qu’il soit tombé du pain dans les creux. -Non, dit R. Pinhas de Joppé; mais l’on craint d’avoir apporté du pain à la cave au moment d’y ranger les tonneaux.
Pnei Moshe non traduit
קולפו כמין גם. לב''ש דקאמרי שתי שורות על פני כל המרתף היינו שורה אחת בזקיפה. לפני הפתח ושורה אחת למעלה בשכיבה כדפרישית במתני' זהו קולף כלומר בודק:
קולפו כמין שני גמי''ן. כלומר שצריך לבדוק עוד ב' שורות אלו מצד המרתף מזה ומצד המרתף מזה תחת הג''ם העליון עד ג''ם שלמטה ממנו וזהו על פני כל המרתף:
היה נתון באמצע הבית. שיש ריוח מכאן ומכאן והשורות מסודרות באמצע ונמצא שצריך לבדוק גם צד הפנימי שבין כותל הבית לבין החביות א''כ לדעתיה דרב הונא דקאמר בנתונות אצל כותל הבית בג''ם העליון סגי והכא שנתונות באמצע הבית מפשיטו חלוק אחד כלומר דבכה''ג שצריך לבדוק כל ג' הצדדין של השורות והיינו צד החיצון וצד הפנימי ולמעלה על גג השורות וכחלוק הזה סביב סביב הוא מפשיטו ובודקו ולדעתיה דבר קפרא דקאמר גם העליון ועוד גם שלמטה הימנו א''כ בנתונות באמצע מפשיטו שני חלוקות אחת שלמעלה והשניה שלמטה הימנו:
היו עשוי מדריגות מדריגות. שאין כל השורות התחתונות ואת שעליהן מסודרות בשוה זו ע''ג זו אלא התחתונה היא רחבה על פני כל המרתף ושלמעלה ממנה היא יותר קצרה וכן כולן עד שמי קורה וכמדריגות הללו:
קולפו גמים גמים. כלומר כל מדרגה בודקו בזקיפה ובשכיבה וקמ''ל דלא תימא במדריגה התחתונה בזקיפה ובשכיבה סגי שסמוכה לפתח ביותר ומפני שלפעמים השמש חפץ ליטול מן אותן שהן למעלה ופתו בידו הלכך צריך לבדוק כל מדרגה ומדרגה גמין גמין:
שורה החיצונה וכו'. דברי ב''ה דמתני' מפרש דקאמרי' ב' שורות החיצונות היינו שורה החיצונה שהיא העליונה הרואה את הפתח ואת השורה שלפנים ממנה והיינו שהן העליונות דקאמרי דתרוויהו עליונות הן:
תני. בתוספתא פ''ק לדברי ב''ה שורה העליונה הרואה את הפתח ואת שלמטה הימנה ותרוייהו חיצונות הן. ולגבי שתחתיהן נקראו עליונות:
הוון בעי מימר. בני הישיבה לפרש דלמ''ד שורה שניה שלפנים הימנה כ''ש את שלמטה הימנה שצריכה בדיקה שהיא יותר סמוכה לו בכניסתו להשתמש ממנה ולדידיה שתי שורות דקאמרי ב''ה היינו לאפוקי מדב''ש דסברי ב' שורות על פני כל המרתף כמין ג''ם ועלה קאמרי ב''ה שא''צ לבדוק למעלה אלא ב' העליונות בלבד ולעולם אף לב''ה אותן שלפני הפתח צריך לבדוק אבל למ''ד דשירה שניה למטה ממנה היא א''כ הא לפנים ממנה לא צריך לבדוק דלא חיישי ב''ה אלא לאותן שתים החיצונות הרואות את הפתח בלבד:
נשתמש בחצי שורה. שידוע לו שבכל פעם היה משתמש בחצי שורה זו של ימין או של שמאל. אם כן פשיטא היא שלאותה חצי שורה צריך הוא לבדוק את השניה לפנים ממנה להאי מ''ד ואת שלמטה ממנה להאי מ''ד אלא אותה חצי שורה שלא נשתמש בה מהו יש לה שלפנים ממנה למר ושלמטה ממנו למר דשמא נשתמש בה לפעמים ואינו זכור או דילמא דלא חיישינן לה כלל ולא איפשיטא הבעיא:
דתימר במחוללות. אשתי שורות דמתני' קאי דוקא במחוללות שיש חלל ביניהן ואינם תכופות ודבוקות וצריך לבדוק יפה יפה שמא יש חמץ בתוך החלל אבל באפוצות שהן דחוקות ודבוקות זו לזו מעביר עליהן את הנר ודיו כלומר בהבטה אחת בעלמא סגי:
הדא אמרה שחשו לנפילה. לימא דש''מ ממתני' שחששו לנפילת חמץ מאליו מדצריך לבדיקת המרתף כל כך כמו בחדר שמכניסין בו חמץ:
א''ר פנחס דיפי דלא היא. דלא שמעי' מינה דחיישינן לנפילה אלא טעמא דבדיקת מרתף לפי שאני אומר דשמא בשעה שסידרן להחביות הכניס שם חמץ לאכיל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source